אייזיקוב נ' ז`וק

פסק דין

סכסוך בין מזמינה לקבלן בנוגע לעבודות שיפוץ בדירתה. התובעת (המזמינה) תובעת פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה עקב ביצוע רשלני של העבודות ואי-סיומן, בסך של 136,532 ₪; ואילו הנתבע (הקבלן), תובע את שכרו בגין העבודות שביצע ונזקים נוספים שנגרמו לו, בסך של 91,500 ₪.

רקע עובדתי והשתלשלות העניינים בניהול התיקים

התובעת בת.א 3062/06 והנתבעת בת.א 2591/08 (להלן: "התובעת"), היא תושבת חוץ המתגוררת במוסקבה. התובעת רכשה דירה דו-מפלסית ברחוב וולפסון 14/30 באשדוד (להלן: "הדירה") כדירת נופש, על מנת שתוכל לשהות בה בזמן חופשותיה בארץ (ס' 11 לסיכומי התובעת).

הצדדים חתמו על הסכם מיום 29/3/06, לפיו התחייב הנתבע בת.א 3062/06 והתובע בת.א 2591/08 (להלן: "הנתבע" או "הקבלן") לבצע עבודות שיפוץ בדירה.ההסכם נערך בשפה הרוסית.תרגום ההסכם לעברית צורף כנספח א' לכתב התביעה (להלן: "ההסכם").

אלו הם פרטי ההסכם:- עבודות השיפוץ מפורטות ב- 31 סעיפיו של ההסכם.- תקופת השיפוץ היא מיום עריכת ההסכם, 29/3/06, ועד ליום 20/5/06. - תמורת השיפוץ לפי ההסכם, היא בסך כולל של 13,500 $ (שהם כ- 60,000 ₪). - ההסכם אינו מציין תמחור נפרד של כל אחת מהעבודות.- התמורה תשולם כדלקמן:

10% כמקדמה במעמד חתימת ההסכם.

50% במהלך ביצוע העבודה.

40% ישולמו בסיום העבודה.

ביום 26/4/06 הפקיד הנתבע בידי התובעת מסמך לפיו הוא מסרב להמשיך בביצוע העבודות עקב מחסור בפועלים. זו לשון המסמך, כפי שתורגם מטעם התובעת, לעברית: "הנני הח"מ, ז'וק יבגני.., מסרב להמשיך בביצוע שיפוצים בדירה..., עקב זה שחסרים לי עובדים..." (המסמך והתרגום צורפו לתצהיר התובעת מיום 7/9/09, נספח ב. לא הוצג תרגום אחר ע"י הנתבע).

אין חולק, כי עד שהפסיק הנתבע את עבודתו אצל התובעת, שילמה לו התובעת סך של 6,650$, כדלקמן:

במעמד חתימת ההסכם, מקדמה בסך של 1,350$.

ביום 11/4/06, סך 3,300$ עבור רכישת מוצרים.

ביום 17/4/06, סך 2,000$ עבור רכישת מוצרים. בנוסף, שילמה התובעת לנתבע סך של 1,500 ₪ תמורת שיש (שלא היה כלול בהסכם).

עוד אין חולק, כי התובע לא השלים את ביצוע העבודות וכי הן הופסקו על ידו, ביוזמתו.

בין הצדדים מחלוקת באשר לסיבה להפסקת העבודות. הנתבע טוען, כי נאלץ להפסיק את העבודות בעיקר משום שהתובעת סירבה לשלם לו תמורת העבודות שביצע לפי ההסכם ותמורת עבודות נוספות שהוסכם על ביצוען. לא היתה לו כל דרך להמשיך בעבודה ולהעסיק את הפועלים מבלי לשלם להם שכר. התובעת טוענת, כי הנתבע הודה במסמך בכתב שהוא מפסיק את העבודה כיוון שאין לו פועלים ולא מכל סיבה אחרת וכי שילמה לנתבע את כל שהגיע לו לפי ההסכם.

לאחר עזיבתו של הנתבע, הנתבעת התקשרה עם קבלנים אחרים שהשלימו את שיפוץ הדירה. לתצהירה צורף הסכם עם מר יורי דולז'יקוב לביצוע עבודות שיפוץ בסך כולל של 94,500 ₪. השיפוץ, לפי ההסכם עם מר דולז'יקוב, התחלק לשני שלבים, שהתברר במהלך שמיעת הראיות, כי רק הראשון בהם בוצע על ידו. לפי אישורי התשלום שצירפה התובעת, קיבל מר דולז'יקוב עבור העבודות שביצע, סך של 52,000 ₪. צורף גם הסכם נוסף עם אחר, לביצוע עבודות חשמל, טלפון וטלביזיה, בסך כולל של 9,000 ₪ (המסמכים צורפו כנספח ד' לתצהיר התובעת מיום 7/9/09).

לאחר שסיים הנתבע את עבודתו כאמור ובטרם החלו הקבלנים האחרים בעבודה, הזמינה התובעת חוות דעת מחברת "בדק בית" ועל סמך ממצאיה, בין היתר, הגישה את תביעתה כאן לפיצוי בגין אי-סיום עבודות השיפוץ והנזקים שנגרמו לדירה בביצוע העבודות שבוצעו.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס מר אלי תומר, על מנת לבדוק את טענת התובעת אל מול טענות הנתבע כנגד התביעה.

הנתבע מצדו הגיש, יום קודם לדיון שבו הוסכם על מינוי המומחה בתביעת התובעת, תביעה נפרדת לתשלום שכר עבודתו בגין העבודות שביצע ולפיצוי בגין נזקים נוספים.